לונדון: כשעתיים ו־50 דקות, כולל הפסקה של 15 דקות
הזמן שמפרסם דלפונט מקינטוש לתיאטרון סונדהיים, נבדק ב־10 באוקטובר 2026. בהפקות אחרות משך ההצגה עשוי להשתנות.
האנשים שיצרו אותו. הבמות שנתנו לו חיים. ומסע חכם לאורך המחזמר, תחנה אחת בכל פעם.
הזמן שמפרסם דלפונט מקינטוש לתיאטרון סונדהיים, נבדק ב־10 באוקטובר 2026. בהפקות אחרות משך ההצגה עשוי להשתנות.
ההפסקה מגיעה אחרי One Day More. האורכים והחיבורים עשויים להשתנות בין גרסאות והפקות.
שירים מרכזיים, קטעי מעבר ורפריזות, עם רקע ושאלות להקשבה.
מסלול האזנה קצר בין געגוע אישי, תקווה משותפת והניגודים הדרמטיים של המוזיקה.
On My Own מעניק לאפונין רגע סולו משלה. המילים באנגלית הן של הרברט קרצמר, והמוזיקה של קלוד־מישל שנברג: שתי תרומות שונות לקול שאנחנו שומעים.
איך הזמרת עוברת בין מחשבה פנימית לבין צליל פתוח יותר?
המיקום בעלילה והקשרים לסצנות אחרות נשארים מאחורי אזהרת הספוילרים.
המיקום בעלילה מתייחס למחזמר הבימתי; הקלטות ועיבודים למסך עשויים לסדר או לקבץ את הקטעים אחרת.
ויקטור הוגו פרסם את עלובי החיים ב־1862. הרומן סיפק את הדמויות והעלילה שאלן בובליל וקלוד־מישל שנברג עיבדו לימים לתיאטרון מוזיקלי.
המחזמר קיבל תחילה צורה מוקלטת באלבום קונספט בצרפתית ב־1980. האלבום הציג את היצירה המוזיקלית לפני שעלתה לראשונה על הבמה.
רובר הוסיין ביים את ההפקה הבימתית הצרפתית המקורית בפאלה דה ספור בפריז בספטמבר 1980. ההפקה קדמה בחמש שנים לגרסה באנגלית.
הגרסה המעובדת באנגלית נפתחה בברביקן בלונדון ב־8 באוקטובר 1985, בהפקת קמרון מקינטוש והרויאל שייקספיר קומפני. טרוור נאן וג׳ון קיירד ביימו; הרברט קרצמר כתב את מילות השירים באנגלית, וג׳יימס פנטון קיבל קרדיט על חומר נוסף.
ההפקה באנגלית עברה לתיאטרון פאלאס ב־4 בדצמבר 1985. הבכורה הצרפתית ב־1980 והפתיחה בלונדון ב־1985 מציינות אפוא שלבים שונים ביצירת המחזמר.
הסיפור המוכר שלפיו עלובי החיים ״נכשל בהתחלה״ דוחס יחד אירועים שונים. כדאי להפריד בין ההתחלה הצרפתית ב־1980, הביקורות בלונדון ב־1985 ותגובת הקהל.
היצירה הופיעה תחילה כאלבום קונספט בצרפתית, לפני ההפקה הפריזאית של רובר הוסיין בפאלה דה ספור בספטמבר אותה שנה.
ההפקה המורחבת באנגלית נפתחה בברביקן. המדריך הרשמי מתאר ביקורות שליליות ברובן, אך גם את מקינטוש מתקשר לקופה ומגלה ביקוש ער לכרטיסים. יחס ביקורתי עוין וכישלון מסחרי הם טענות שונות.
ההפקה עברה לתיאטרון פאלאס פחות מחודשיים אחרי הפתיחה בברביקן. ההפקה בברודוויי זכתה בשמונה פרסי טוני, ובהם המחזמר, הליברית והמוזיקה והמילים המקוריות. פרס המוזיקה והמילים מציין את המוזיקה של שנברג ואת המילים של קרצמר ובובליל.
הניסוח המדויק בקצרה: מקורות צרפתיים ב־1980, קבלת פנים ביקורתית קשה בלונדון ב־1985, וביקוש ער מצד הקהל למרות הביקורות.
קלוד־מישל שנברג הלחין את המוזיקה וכתב את הליברית יחד עם אלן בובליל. הטקסט הצרפתי המקורי מיוחס לבובליל ולז׳אן־מארק נאטל; הרברט קרצמר כתב את מילות השירים באנגלית, וג׳יימס פנטון קיבל קרדיט על חומר נוסף.
לפני הצלחותיו על הבמה, שנברג עבד בצרפת כזמר פופ, כותב שירים ומפיק תקליטים. בובליל הגה את עלובי החיים כמחזמר ופיתח אותו איתו.
עלובי החיים הוא מחזמר מושר לכל אורכו: המוזיקה נושאת גם שיחות ומעברים, לצד קטעי הסולו המרכזיים. MTI מתאר אותו כאופרת פופ מושרת ברצף. כדאי להקשיב גם בין השירים המוכרים ולגלות כיצד הסצנות מתחברות.
המדריך הרשמי קושר את ההשראה של בובליל ל־Oliver!: דמותו של הדודג׳ר עוררה אצלו מחשבה על גברוש שר. זהו ניצוץ לעיבוד, ולא ראיה לכך ששני המחזות חולקים מוזיקה.
האמנות של הוגו קיבלה חיים נוספים בעיצובו של מאט קינלי להפקה המחודשת בבימוי לורנס קונור וג׳יימס פאוול. קינלי מתאר שילוב של ציורים ורישומים של הוגו, לעיתים עם תצלומים צרפתיים מהמאה התשע־עשרה, בהקרנות לצד מסכי בד מצוירים בהשראת היצירות. שימו לב כיצד חושך, אור ועומק ממקמים סצנה ומעצבים את האווירה שלה. הסופר נכנס לתיאטרון גם דרך דמיון חזותי: העולם העוטף את הדמויות נעשה חלק נוסף מן העיבוד.
בובליל הגה את העיבוד המוזיקלי לעלובי החיים ופיתח אותו עם המלחין קלוד־מישל שנברג. בין יצירותיהם המשותפות הנוספות: מיס סייגון, מרטן גר ומלכת הפיראטים.
שנברג החל את דרכו במוזיקה הפופולרית בצרפת, כזמר, כותב ומפיק תקליטים. בשיתוף בובליל הלחין והשתתף בכתיבת הליברית של עלובי החיים, מיס סייגון ומחזות זמר נוספים.
נאטל למד אמנות חזותית בטולון לפני שפנה לשירה. לאחר שעבר לפריז ב־1968, פגש את בובליל ונכנס לתחום כתיבת השירים דרך עבודתם המשותפת על עלובי החיים.
קרצמר נולד בדרום אפריקה, עבר ללונדון ב־1954 ושילב עיתונות עם כתיבת שירים. עבודתו עם שארל אזנבור כללה את השירים באנגלית She ו־Yesterday When I Was Young.
נאן ניהל אמנותית את הרויאל שייקספיר קומפני בשנים 1968–1986 ובהמשך עמד בראש התיאטרון הלאומי הבריטי. עבודתו בתחום מחזות הזמר כוללת גם את ההפקות המקוריות של קאטס וסטארלייט אקספרס.
קיירד הוא כותב ובמאי הפועל במחזאות, באופרה ובתיאטרון המוזיקלי. הוא גם מחברו של Theatre Craft, ספר מעשי לבמאים שראה אור ב־2010.
פנטון הוא משורר, עיתונאי וכותב לבמה. הוא כיהן כפרופסור לשירה באוקספורד בשנים 1994–1999, וכתב מחזות, תרגומים וליבריות לאופרה.
מקינטוש מפיק תיאטרון מאז 1967, ובין הפקותיו קאטס, פנטום האופרה ומיס סייגון. הוא גם הפיק את העיבוד הקולנועי לעלובי החיים מ־2012 עם וורקינג טייטל ויוניברסל.
הוגו (1802–1885) כתב רומנים, שירה ומחזות, ובהם הגיבן מנוטרדאם. עלובי החיים ראה אור ב־1862, במהלך גלותו הפוליטית הממושכת מצרפת.
הוסיין היה במאי קולנוע שביים את ההעלאה הצרפתית הראשונה של עלובי החיים. ההפקה שלו בפאלה דה ספור בפריז הוצגה יותר ממאה פעמים ב־1980.
פאוול וקונור ביימו את ההפקה החדשה שעלתה לראשונה ב־2009 לקראת חגיגות 25 השנה למחזמר. עבודתם כוללת גם את קונצרט יום השנה ב־O2 בלונדון ב־2010.
אבני דרך בתולדות ההפקות.
ההפקה הבימתית הראשונה בצרפתית, בבימוי רובר הוסיין.
הגרסה האנגלית נפתחה בברביקן באוקטובר 1985 והמשיכה לווסט אנד. כיום היא מוצגת בתיאטרון סונדהיים.
הבכורה האמריקאית ותקופת ההרצה לפני ברודוויי.
אחרי ההפקה המקורית בברודוויי עלו גם הפקות מחודשות.
הפקה בעברית בבימוי משה קפטן, בתרגומו של אהוד מנור.
הפקה חדשה בצרפתית החזירה את המחזמר לפריז.
לא צריך הכשרה מוזיקלית. שימו לב מי מקבל את הבמה, איך הקולות נפגשים ומה משתנה כשמוזיקה מוכרת חוזרת.
סולו נותן לאדם אחד מקום להישמע. ב־I Dreamed a Dream, נסו לעקוב אחר התנועה של המחשבה במקום לחכות רק לתו הגדול.
האם הקול נשמע כמי שנזכר, מתווכח או מגלה משהו?
כשדמויות חולקות קטע מוזיקלי, הקולות יכולים לענות, לקטוע או להשתלב. The Confrontation הופך מפגש בין ולז׳אן לז׳אבר להתנגשות בין נקודות מבט.
האם הדמויות מקשיבות זו לזו, או מנסות להשמיע את עצמן?
One Day More מפגיש כמה דמויות באותו רגע מוזיקלי, כשכל אחת מדמיינת מחר אחר. עקבו תחילה אחר קול אחד, ואז הקשיבו לקבוצה כולה.
האם השירה המשותפת גורמת לדמויות להישמע מאוחדות גם כשהרצונות שלהן שונים?
רפריזה מחזירה חומר מוזיקלי שכבר נשמע. לפעמים מזהים את המנגינה עוד לפני שמבינים למה החזרה הזאת מרגישה אחרת.
מה אתם יודעים עכשיו, שלא ידעתם בפעם הראשונה?
הדוגמאות המוזיקליות מבוססות על גרסת הייחוס של המדריך הבימתי. דפי המקור עשויים לחשוף פרטי עלילה.
התחנות כוללות את העלילה, יחסים, אובדן וסוף הסיפור. רשימת הסצנות וההסברים תופיע רק אחרי בחירה מפורשת.
38 תחנות דרך השירים המרכזיים וסצנות הקישור בשתי המערכות.
MTI מאגדת כמה שירים לרצפים גדולים יותר. שמות השירים המוכרים מוצגים לצד שמות הקטלוג, וקטעי קישור וחזרות מוזיקליות מאוגדים לפי הצורך.
הסדר עוקב אחר הגרסה הבימתית המלאה והמהלך הדרמטי שלה. גרסאות בתי ספר, קונצרטים מקוצרים, המקור הצרפתי מ־1980, סרטים והקלטות עשויים להיות שונים.
משך ההצגה בלונדון מוצג בנפרד.
שמות השירים בעברית תורגמו לצורך המדריך.